נטלי שמעה יריות בלילה. היא העירה את כולנו אחד אחרי השני ושאלה אותנו אם אלה יריות. אני ניסיתי לשכנע אותה שזה הצבא מתאמן בגולן, אבל כנראה שזה לא נשמע ככה. יערה בטח תשמח לספר איך נטלי חיפשה את הסלולרי שלה בשביל להתקשר לפקח אלון ולספר לו שהיא שומעת משהו מאיפהשהו.
בבוקר הצלחנו לקום די מוקדם, ונדמה לי שאני אפילו יצאתי כשהיה טיפה חושך, ועוד יצאתי אחרון. אחרי הצריים תכננתי להגיע לכנס הבוגרים של השומר הצעיר בגבעת חביבה, אז שמחתי שאני סוף סוף אראה את אורנה, ושמתי קצב מהיר לכיוון צומת גזית.
המסלול היה ממש קליל ונחמד, נראה לי שדי בירידה קלה רוב הזמן. הרבה פרות רועות בדרך. עצרתי בסביבות שמונה לחכות לטל ואורי לארוחת בוקר, וכשאכלנו שם גם יערה הגיעה. משם המשכתי בהליכה מהירה לצומת גזית. הגעתי לשם ב 9:30 וחגגתי עם נוק-אאוט ומים קרים (10 ש"ח), וחיכיתי לכולם.
סתם רבצתי לי בכניסה לחנות בתחנת הדלק, וגם אורי הגיע אחרי כמה זמן. הטענו את הפלאפונים שלנו בחנות והעברנו את הזמן. אחר כך גם יערה וטל באו, ונטלי ותמר הצליחו להסתבך איפשהו והתקשרו אלינו איזה מליון פעמים בשביל שנסביר להן איך להגיע לתחנה.
בערך ב 12 החלטתי שאני אתחיל לנסות להגיע לגבעת חביבה, והתחלתי לעמוד שם בצומת בשמש ולהוציא את האצבע. לא עברו שם הרבה מכוניות, וגם מי שעבר בדרך כלל נסע לכפר תבור או לשיבלי, שהם קרובים מידי ובכלל לא בכיוון. לאט לאט התקרבתי לצומת, ובאחת המכוניות שעצרו ראיתי את ליאת, שאמרה לי עוד מראש שלדעתה אין הסעה מאורגנת לכנס מגזית. היא בכל מקרה נסעה לכפר תבור. נראה לי שלקח לי מעל שעה וחצי, עד שאיזה מישהו עצר ושאל לאן אני, וכשהוא ראה שאני לגבעת חביבה הסתבר שגם הוא נוסע לשם. הסתבר שהוא י"ג מגזית, בגרעין בירושלים. והוא לקח אותי עד לגבעה.
בגבעה הייתה עוד הסתבכות - הוא נכנס בכניסה הראשית, והסתבר שהיה צריך להכנס במקום אחר. אני כבר ירדתי שם והתקשרתי לאורי, אבל הוא עדיין לא היה בבית. ניסיתי לתפוס טרמפים החוצה מהגבעה למצר, אבל כמעט לא יצאו משם מכוניות בכלל. בסוף היה לי מזל ומישהו נסע לכיוון. הוא גם הסכים להכניס אותי למצר, ואחר כך הסכים לקחת אותי לבית של אורי. בסוף הסתבר שהוא פשוט שכן שלו מהבית ליד. בכל מקרה, היה לי יופי של מזל.
אחרי הכנס אורנה החזירה אותי עד לצומת גזית. בחושך היה קצת קשה למצוא איפה הם התמקמו ללילה, אבל בסוף מצאנו אותם מתחת לעץ צמוד לכביש. המקום הכי גרוע באיזור, ללא ספק. הקמתי את האוהל ונרדמתי.
בבוקר הצלחנו לקום די מוקדם, ונדמה לי שאני אפילו יצאתי כשהיה טיפה חושך, ועוד יצאתי אחרון. אחרי הצריים תכננתי להגיע לכנס הבוגרים של השומר הצעיר בגבעת חביבה, אז שמחתי שאני סוף סוף אראה את אורנה, ושמתי קצב מהיר לכיוון צומת גזית.
המסלול היה ממש קליל ונחמד, נראה לי שדי בירידה קלה רוב הזמן. הרבה פרות רועות בדרך. עצרתי בסביבות שמונה לחכות לטל ואורי לארוחת בוקר, וכשאכלנו שם גם יערה הגיעה. משם המשכתי בהליכה מהירה לצומת גזית. הגעתי לשם ב 9:30 וחגגתי עם נוק-אאוט ומים קרים (10 ש"ח), וחיכיתי לכולם.
סתם רבצתי לי בכניסה לחנות בתחנת הדלק, וגם אורי הגיע אחרי כמה זמן. הטענו את הפלאפונים שלנו בחנות והעברנו את הזמן. אחר כך גם יערה וטל באו, ונטלי ותמר הצליחו להסתבך איפשהו והתקשרו אלינו איזה מליון פעמים בשביל שנסביר להן איך להגיע לתחנה.
בערך ב 12 החלטתי שאני אתחיל לנסות להגיע לגבעת חביבה, והתחלתי לעמוד שם בצומת בשמש ולהוציא את האצבע. לא עברו שם הרבה מכוניות, וגם מי שעבר בדרך כלל נסע לכפר תבור או לשיבלי, שהם קרובים מידי ובכלל לא בכיוון. לאט לאט התקרבתי לצומת, ובאחת המכוניות שעצרו ראיתי את ליאת, שאמרה לי עוד מראש שלדעתה אין הסעה מאורגנת לכנס מגזית. היא בכל מקרה נסעה לכפר תבור. נראה לי שלקח לי מעל שעה וחצי, עד שאיזה מישהו עצר ושאל לאן אני, וכשהוא ראה שאני לגבעת חביבה הסתבר שגם הוא נוסע לשם. הסתבר שהוא י"ג מגזית, בגרעין בירושלים. והוא לקח אותי עד לגבעה.
בגבעה הייתה עוד הסתבכות - הוא נכנס בכניסה הראשית, והסתבר שהיה צריך להכנס במקום אחר. אני כבר ירדתי שם והתקשרתי לאורי, אבל הוא עדיין לא היה בבית. ניסיתי לתפוס טרמפים החוצה מהגבעה למצר, אבל כמעט לא יצאו משם מכוניות בכלל. בסוף היה לי מזל ומישהו נסע לכיוון. הוא גם הסכים להכניס אותי למצר, ואחר כך הסכים לקחת אותי לבית של אורי. בסוף הסתבר שהוא פשוט שכן שלו מהבית ליד. בכל מקרה, היה לי יופי של מזל.
אחרי הכנס אורנה החזירה אותי עד לצומת גזית. בחושך היה קצת קשה למצוא איפה הם התמקמו ללילה, אבל בסוף מצאנו אותם מתחת לעץ צמוד לכביש. המקום הכי גרוע באיזור, ללא ספק. הקמתי את האוהל ונרדמתי.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה