יום של סיוט לא קטן.
היום התחיל די טוב, כשיצאנו ב 6:20 בערך מהחניון, ונכנסנו לנחל עצמו קצת אחר כך. היה קריר ומוצל, והשביל היה מעניין ולא סתם הליכה על איזה דרך עפר. ראיתי חזיר בר לצד השביל באיזה מקום, וזה היה קצת מפחיד...
לארוחת בוקר אכלנו מרק ברוקולי עם הרבה לחם לא הרבה גיוון. התוכנית הייתה להגיע לקדרים ולקחת את ה"הטמנה" שאחות של אורי אירגנה לנו במפגש של השביל עם הכביש.
קצת אחר כך גם התחיל להיות יותר מעניין, עם סולמות והליכה בין בולדרים וסלעים. אני הצלחתי לעקם את הקרסול שלי טוב טוב (דווקא בקטע יחסית ישר ופשוט), ואחרי שישבתי כמה דקות בכאבים, וחלמתי על להגיע לקדרים בשביל לברוח הביתה בצרחות, הצלחתי להמשיך לקרטע הלאה. הכאבים עוברים אחרי כמה דקות של הליכה.
היום נהיה ממש חם בינתיים, והצל די נעלם.
אורי ואני הגענו לצומת קדרים, ואז הסתבר שהמים נמצאים במפגש של השביל השחור עם השביל (איזה 150 מטר מערבה). התקשרנו לעמוס כדי שיצא לכביש שם, וטלי והוא באמת מצאו את הבקבוקים. משום מה הם החליטו לתפוס טרמפ גם לקדרים בשביל לקנות אוכל. אורי ואני השארנו את התיקים ליד הכביש והלכנו להביא את המים, ואז חיכינו עם כולם מתחת לכביש עד שעמוס וטלי יחזרו. הם לא חזרו לשביל במפגש עם הכביש, והיינו צריכים לסחוב את המים בשבילם עוד כמה מאות מטרים בהמשך השביל.
יותר מאוחר עצרנו באיזה צל מתחת לכמה עצים, ואכלנו שם ארוחת צהריים. נקניק ולחם, בעיקר. אבל עמוס וטלי הביאו גם רוגעלך מקדרים. ישנו שם גם קצת, אבל אני רציתי לזוז כבר מוקדם בגלל שכאבה לי הרגל, ואז כבר די כולם התחילו לזוז גם. המשך הנחל היה קשה ומעצבן כמו מקודם. חם בעיקר. פגשנו כמה מטיילים אחרים שגם סבלו מהחום. גם המוביל הארצי והעמוד עצמו לא הצליחו להרשים אותי, ורק כשיצאנו מהנחל סוף סוף ראיתי את הסוף. חיכינו לעמוס ולטלי מתחת לכביש 8077, ובסוף גילינו שהם נמצאים למעלה ומנסים לשנורר מים מרכבים חולפים. הם גם הצליחו אחרי כמה זמן.
יצאנו משם כשכבר היה פחות חם ונורא, וניסינו להגיע לעין נון ליד מגדל. כשהגענו לשם ראינו שהמקום מטונף לגמרי והחלטנו למצוא מקום לישון על הכנרת. שאלנו במכולת שליד צומת מגדל, והמוכר אמר לנו פשוט לחתוך ישר לחוף.
החוף עצמו היה נחמד מאוד, ואיך שהתחלנו להתמקם שם אחות של אורי, נועה, הגיע והביאה לנו סיר ענקי מלא באורז עם ירקות. היה ממש מעולה. קיבלנו גם יופי של שוקולד מהמפעל של ורד הגליל. נועה גם באה עם פלוטו, הכלב הכוכב שלה.
אני התרסקתי מוקדם בתוך האוהל וישנתי לא רע על החול הרך.
היום התחיל די טוב, כשיצאנו ב 6:20 בערך מהחניון, ונכנסנו לנחל עצמו קצת אחר כך. היה קריר ומוצל, והשביל היה מעניין ולא סתם הליכה על איזה דרך עפר. ראיתי חזיר בר לצד השביל באיזה מקום, וזה היה קצת מפחיד...
לארוחת בוקר אכלנו מרק ברוקולי עם הרבה לחם לא הרבה גיוון. התוכנית הייתה להגיע לקדרים ולקחת את ה"הטמנה" שאחות של אורי אירגנה לנו במפגש של השביל עם הכביש.
קצת אחר כך גם התחיל להיות יותר מעניין, עם סולמות והליכה בין בולדרים וסלעים. אני הצלחתי לעקם את הקרסול שלי טוב טוב (דווקא בקטע יחסית ישר ופשוט), ואחרי שישבתי כמה דקות בכאבים, וחלמתי על להגיע לקדרים בשביל לברוח הביתה בצרחות, הצלחתי להמשיך לקרטע הלאה. הכאבים עוברים אחרי כמה דקות של הליכה.
היום נהיה ממש חם בינתיים, והצל די נעלם.
אורי ואני הגענו לצומת קדרים, ואז הסתבר שהמים נמצאים במפגש של השביל השחור עם השביל (איזה 150 מטר מערבה). התקשרנו לעמוס כדי שיצא לכביש שם, וטלי והוא באמת מצאו את הבקבוקים. משום מה הם החליטו לתפוס טרמפ גם לקדרים בשביל לקנות אוכל. אורי ואני השארנו את התיקים ליד הכביש והלכנו להביא את המים, ואז חיכינו עם כולם מתחת לכביש עד שעמוס וטלי יחזרו. הם לא חזרו לשביל במפגש עם הכביש, והיינו צריכים לסחוב את המים בשבילם עוד כמה מאות מטרים בהמשך השביל.
יותר מאוחר עצרנו באיזה צל מתחת לכמה עצים, ואכלנו שם ארוחת צהריים. נקניק ולחם, בעיקר. אבל עמוס וטלי הביאו גם רוגעלך מקדרים. ישנו שם גם קצת, אבל אני רציתי לזוז כבר מוקדם בגלל שכאבה לי הרגל, ואז כבר די כולם התחילו לזוז גם. המשך הנחל היה קשה ומעצבן כמו מקודם. חם בעיקר. פגשנו כמה מטיילים אחרים שגם סבלו מהחום. גם המוביל הארצי והעמוד עצמו לא הצליחו להרשים אותי, ורק כשיצאנו מהנחל סוף סוף ראיתי את הסוף. חיכינו לעמוס ולטלי מתחת לכביש 8077, ובסוף גילינו שהם נמצאים למעלה ומנסים לשנורר מים מרכבים חולפים. הם גם הצליחו אחרי כמה זמן.
יצאנו משם כשכבר היה פחות חם ונורא, וניסינו להגיע לעין נון ליד מגדל. כשהגענו לשם ראינו שהמקום מטונף לגמרי והחלטנו למצוא מקום לישון על הכנרת. שאלנו במכולת שליד צומת מגדל, והמוכר אמר לנו פשוט לחתוך ישר לחוף.
החוף עצמו היה נחמד מאוד, ואיך שהתחלנו להתמקם שם אחות של אורי, נועה, הגיע והביאה לנו סיר ענקי מלא באורז עם ירקות. היה ממש מעולה. קיבלנו גם יופי של שוקולד מהמפעל של ורד הגליל. נועה גם באה עם פלוטו, הכלב הכוכב שלה.
אני התרסקתי מוקדם בתוך האוהל וישנתי לא רע על החול הרך.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה