בבוקר עברנו ליד הריסות נבי יושע. צילמנו גם כמה שפני סלע על איזה עץ, אבל לא נראה לי שיצא משהו מהתמונות האלה.
הלכנו לנו שאננים לכיוון קרן נפתלי, כי ידענו שהשביל עובר רק ליד ולא מטפס עד למעלה. היה ממש כיף לגלות שטעינו, והשביל עושה דוך ישר לשפיץ של הקרן. הכי טוב היה לעצור לארוחת בוקר שם למעלה, וכרגיל להיות מותקפים על ידי צרעות מעצבנות. שיציקו למישהו בגודל שלהן.
למעלה גם פגשנו בשני ילדים (לפני גיוס), שחיכו למעלה לחברה שלהם שנשרכה מאחור. הם כל הזמן אמרו שהיא נראתה להם במצב ממש לא טוב, אבל הם לא הלכו אחורה למצוא אותה ולעזור לה. שמקים. אחר כך הם גם המשיכו הלאה בלעדיה.
ירדנו מהקרן, ועצרנו בבית האריזה שמתחתיה. מילאנו מים וקיבלנו אגסים מצויינים. זה היה ממש כיף.
משם השביל יורד טיפה דרומה ואז נכנס לנחל דישון. בכניסה לנחל עשינו צהריים. תחת מתקפת צרעות, כרגיל. השביל ממשיך צפון מערבה לאורך הנחל. עצרנו מתחת לעליה לישוב דישון, וטל ואני עלינו לישוב בשביל למלא בקבוקי מים. זחלנו מתחת לשער בפעולת קומנדו מסוכנת, ובסוף גם מצאנו ברז בישוב. לא פגשנו שם אף אחד.
בסוף היום הגענו לביש 899, והתחלנו לתפוס טרמפים לקיבוץ יראון. שלמה המלאך אמר שזה יהיה קל וכל אחד יעצור לנו, אבל זה לקח טיפה יותר זמן. הכביש גם די ריק.
בקיבוץ הגענו לחדר השביליסטים. מזל שהתקשרנו אתמול - היו עוד 11 שביליסטים בקיבוץ, אבל הם קיבלו לישון בחוץ על הדשא. גם לא רע כל כך, אבל עדיף בחדר. התקלחנו ועשינו כביסה מאולתרת בכיור, והלכנו לחדר האוכל. הארוחה הייתה מצויינת - הכנתי לעצמי סלט ענקי עם מלא קוטג', וגם קצת פסטה בצד. תענוג.
אחר כך גם הלכתי לפאב, אבל ברחתי משם מהר אחרי בירה אחת והתרסקתי לישון.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה