בבוקר קמנו כולנו הפוכים מהלילה הקצר. הכנו תה על הגזיה של עמוס, וסינג'רנו אחד מ"הקבוצה השניה" שיצלם את כולנו לפני ההתחלה בכל המצלמות. עכשיו יש מיליון תמונות זהות של כולנו מסתובבות להן בעולם...
עברנו את בית אוסישקין ושמחנו לגלות שהשביל עובר דרך שער נעול. היה ממש נחמד להתחיל את הטיול בטיפוס על השער. אני רק מדמיין כמה שזה כיף לסיים ככה את השביל.
ההתחלה הייתה קלה ועברנו בכמה דרכי עפר עד שהגענו לשמורת נחל שניר. מעצבן שעל ההתחלה צריך לשלם 15 ש"ח בשביל להמשיך בשביל, אבל מילא. בפנים עצרנו ליד המפל הקטן ואכלנו ארוחת בוקר עם קצת תותי יער וענבים שקטפנו בדרך. המים היו ממש קרים.
אחר כך המשכנו שוב לאורך דרכי עפר וכבישים שקטים, ועצרנו לצהריים במטע שזיפים. רבצנו שם כמה זמן, ואורי וטל חזרו אחורה בשביל למצוא את המפה שהם שכחו בעצירה הקודמת. גם "הקבוצה השניה" עצרה שם, ויצאה לפנינו.
הגענו סוף סוף לאריה השואג בבית הקברות של תל-חי. יש שם גם מצבה לזכר המילואימניקים שנהרגו שם מהקטיושה במלחמת לבנון ה-2. עשינו גם שם עוד איזה עצירה קצרה (כמו בכל בית קברות בארץ - יש שם מים), והמשכנו לעלות לרכס רמים.
מבית הקברות יש ירידה קטנה לאורך גן הפסלים, ואז עלינו לרכס והלכנו עליו דרומה על כל מיני שבילי 4*4.
הגענו בסוף לעין רועים. הנביעה יפה, אבל המים לא לשתיה. היו שם גם רוחות מטורפות בהתחלה, אבל הן נרגעו כשהערב ירד.
אחרי שאכלנו שתי מנות של קנור, נשארנו עדיין קצת רעבים. הכהליה שלי מפשלת - יש נזילות מהצדדים, אז הכל בוער מהר ולא חם מספיק.
אמא של אורי באה לבקר אותנו עם חברה שלה, והביאה לנו מים למחר, ופיצות וקובה. הכל היה טעים מאוד. דרך טובה לסיים את היום הראשון.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה