בבוקר יצאנו בשש וחצי והתחלנו לעלות את המירון. העליה לא הייתה כל כך קשה - קצת ארוכה ומשופעת, ולא תלולה. למעלה השביל מקיף את הבסיס ואת כל ראש ההר, עד שהוא מגיע לחניון הפיסגה.
פגשנו למעלה את "הקבוצה השניה", שישנו שם בלילה וחגגו עם הרבה בשרים שהם קיבלו מכל מיני מקומות, ואכלנו ארוחת בוקר מתחת לכילה. קצת צפוף, אבל הצרעות היו שם בכל מקום. קיבלנו גם קצת שאריות בשר בדיוק לפני שהמשכנו הלאה.
אחרי העליה באה הירידה, שהייתה גם לא מאוד קשה. הגענו עד לחניון העיקול למטה, וטל ואורי קפצו למירון לעשות קניות.
זזנו מהחניון והתחלנו להכנס לכיוון נחל מירון. אחרי כמה זמן הגענו לעין יקים, ושם עצרנו והתרחצנו בבריכה, ואכלנו צהריים. רצינו להמשיך, אבל פקח תפס אותנו ואמר לנו שאנחנו לא יכולים להיות בשמורה אחרי 17:00, ואין לנו סיכוי להגיע עד לקדרים בזמן. הסתובבנו ועלינו בחזרה לחניון נחל עמוד עליון.
טלי כמעט התערבה עם המוכר שם בקיוסק על 4 ארטיקים שהיא תצליח לאכול אותם תוך שעתיים, אבל בסוף הוא הודה שהוא לא יכול להתערב על זה בכלל. דווקא היה יכול להיות נחמד.
פגשנו למעלה את "הקבוצה השניה", שישנו שם בלילה וחגגו עם הרבה בשרים שהם קיבלו מכל מיני מקומות, ואכלנו ארוחת בוקר מתחת לכילה. קצת צפוף, אבל הצרעות היו שם בכל מקום. קיבלנו גם קצת שאריות בשר בדיוק לפני שהמשכנו הלאה.
אחרי העליה באה הירידה, שהייתה גם לא מאוד קשה. הגענו עד לחניון העיקול למטה, וטל ואורי קפצו למירון לעשות קניות.
זזנו מהחניון והתחלנו להכנס לכיוון נחל מירון. אחרי כמה זמן הגענו לעין יקים, ושם עצרנו והתרחצנו בבריכה, ואכלנו צהריים. רצינו להמשיך, אבל פקח תפס אותנו ואמר לנו שאנחנו לא יכולים להיות בשמורה אחרי 17:00, ואין לנו סיכוי להגיע עד לקדרים בזמן. הסתובבנו ועלינו בחזרה לחניון נחל עמוד עליון.
טלי כמעט התערבה עם המוכר שם בקיוסק על 4 ארטיקים שהיא תצליח לאכול אותם תוך שעתיים, אבל בסוף הוא הודה שהוא לא יכול להתערב על זה בכלל. דווקא היה יכול להיות נחמד.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה