בבוקר כשיצאנו לדרך אני הלכתי חזרה דרך עין נון בשביל שאני אוכל לדגום את כל השביל. מסתבר שהוא עובר בדיוק ליד המכולת שבה שאלנו בערב הקודם איפה אפשר לישון, אז כשעברתי שם על השביל בדרך חזרה ראיתי את השאר בדיוק מגיעים מהחוף. ההליכה אחר כך הייתה קצת בין מטעים, והלכתי עם תמר, עד שהגענו מתחת לארבל והתחלנו לעלות. העליה הייתה קשה, בעיקר בכל הקטעים שממש צריך להאחז בכל מיני ידיות מהסלע ולעלות צעד אחרי צעד. זה היה הרבה יותר כייפי מסתם ללכת על דרכי עפר.
למעלה התרסקתי מתחת לעץ היחיד שיש שם, ופגשתי שם את טל ויערה. הן המשיכו הלאה אחרי קצת זמן בשביל שיהיה להן זמן בטבריה לקנות נעליים חדשות. יותר מאוחר באו כל השאר ואכלנו שם ארוחת בוקר. אפילו פלוטו טיפס כמעט את כל העליה לבד, חוץ מאיזה שלושה מקומות שאורי ונועה היו צריכים לעזור לו בהם.
בדיוק לפני שזזנו מהעץ על הארבל איזה מסוק טס אולי 5 מטרים מעלינו. היה נחמד.
מהארבל ההליכה הייתה די קלה, קצת למטה לכיוון כפר חיטים. הגענו לבית הקברות שם ומילאנו מים שוב, אבל אחר כך התחלנו להתבלבל והלכנו מערבה לאורך הכפר במקום דרומה. חזרנו לאורך הכביש עד שפגשנו את השביל שוב, ואז המשכנו לתוך מצפה.
כשהגענו לרחוב ספיר בטבריה עלית פגשנו את עמוס וטלי שכבר ישבו שם בתחנת הדלק. יש שם כזאת מכולת קטנה עם איזה שש מחברות שביל ששביליסטים כתבו בהם לפנינו. בעל המכולת, אילן, מאוד נחמד, ואנחנו פשוט שרצנו אצלו כל הצהריים. הורדנו נעליים, אני גם עשיתי כביסה בשירותים שם למכנסיים ולחולצה שלי. קראנו עיתון, וחיכינו לטל ויערה.
כשהן חזרו עם הנעליים החדשות שלהן, נכנסנו לשיפודיה שהייתה שם. בהתחלה הציעו לנו "דיל" של 60 שקלים לעיסקית עם שלושה שיפודים, וצ'יפס וסלטים חופשי. יותר מידי כסף לכולנו. בסוף כל אחד קנה פיתה עם שיפוד וזהו. לי זה היה יותר ממספיק.
בדיוק לפני שיצאנו להמשך הדרך אני גם קפצתי לבנק עם מונית בשביל להוציא כסף. היה לי לא נעים להכנס למונית עם כל הסירחון שבטח הפצתי מסביבי...
הדרך מטבריה עלית לפארק שווייץ הייתה קלה ודי ישרה. ההליכה בתוך הפארק גם מאוד נעימה, והנוף למטה יפה.
עצרנו בחניון הראשון שראינו, אבל עמוס וטלי טענו שיש מקום יותר מוצלח ממש קרוב. המשכנו קצת הלאה והגענו למקום התצפית.
בערב ניסינו להכין אורז בסיר הענק של עמוס. זה לקח שנים, ואני נשברתי לפני הסוף ואכלתי אותו קצת לא מוכן. חבר של נועה בא לקחת אותה ואת פלוטו והביא לנו בקבוקי מים, ואחר כך גם חברה של טל באה לבקר אותה, וחבר של אורי לקח אותו להסתובב קצת, לא לפני שהוא השאיר לנו קצת שניצלים.
אני עשיתי טיפה טאי צ'י שם, ודיברתי על זה עם מישהו שישב שם באוטו ודיבר עם חבר שלו. אחר כך גם עמוס דיבר איתם וקבע להתארח אצלם בנצרת כשהם יגיעו לשם. לי זה נראה עדיין קצת מוזר.
למעלה התרסקתי מתחת לעץ היחיד שיש שם, ופגשתי שם את טל ויערה. הן המשיכו הלאה אחרי קצת זמן בשביל שיהיה להן זמן בטבריה לקנות נעליים חדשות. יותר מאוחר באו כל השאר ואכלנו שם ארוחת בוקר. אפילו פלוטו טיפס כמעט את כל העליה לבד, חוץ מאיזה שלושה מקומות שאורי ונועה היו צריכים לעזור לו בהם.
בדיוק לפני שזזנו מהעץ על הארבל איזה מסוק טס אולי 5 מטרים מעלינו. היה נחמד.
מהארבל ההליכה הייתה די קלה, קצת למטה לכיוון כפר חיטים. הגענו לבית הקברות שם ומילאנו מים שוב, אבל אחר כך התחלנו להתבלבל והלכנו מערבה לאורך הכפר במקום דרומה. חזרנו לאורך הכביש עד שפגשנו את השביל שוב, ואז המשכנו לתוך מצפה.
כשהגענו לרחוב ספיר בטבריה עלית פגשנו את עמוס וטלי שכבר ישבו שם בתחנת הדלק. יש שם כזאת מכולת קטנה עם איזה שש מחברות שביל ששביליסטים כתבו בהם לפנינו. בעל המכולת, אילן, מאוד נחמד, ואנחנו פשוט שרצנו אצלו כל הצהריים. הורדנו נעליים, אני גם עשיתי כביסה בשירותים שם למכנסיים ולחולצה שלי. קראנו עיתון, וחיכינו לטל ויערה.
כשהן חזרו עם הנעליים החדשות שלהן, נכנסנו לשיפודיה שהייתה שם. בהתחלה הציעו לנו "דיל" של 60 שקלים לעיסקית עם שלושה שיפודים, וצ'יפס וסלטים חופשי. יותר מידי כסף לכולנו. בסוף כל אחד קנה פיתה עם שיפוד וזהו. לי זה היה יותר ממספיק.
בדיוק לפני שיצאנו להמשך הדרך אני גם קפצתי לבנק עם מונית בשביל להוציא כסף. היה לי לא נעים להכנס למונית עם כל הסירחון שבטח הפצתי מסביבי...
הדרך מטבריה עלית לפארק שווייץ הייתה קלה ודי ישרה. ההליכה בתוך הפארק גם מאוד נעימה, והנוף למטה יפה.
עצרנו בחניון הראשון שראינו, אבל עמוס וטלי טענו שיש מקום יותר מוצלח ממש קרוב. המשכנו קצת הלאה והגענו למקום התצפית.
בערב ניסינו להכין אורז בסיר הענק של עמוס. זה לקח שנים, ואני נשברתי לפני הסוף ואכלתי אותו קצת לא מוכן. חבר של נועה בא לקחת אותה ואת פלוטו והביא לנו בקבוקי מים, ואחר כך גם חברה של טל באה לבקר אותה, וחבר של אורי לקח אותו להסתובב קצת, לא לפני שהוא השאיר לנו קצת שניצלים.
אני עשיתי טיפה טאי צ'י שם, ודיברתי על זה עם מישהו שישב שם באוטו ודיבר עם חבר שלו. אחר כך גם עמוס דיבר איתם וקבע להתארח אצלם בנצרת כשהם יגיעו לשם. לי זה נראה עדיין קצת מוזר.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה